לני סאפר התחתן

בשעה טובה, לני סאפר התחתן יום חמישי.
שמעתי שהיה טקס מרגש מאוד.
אני מאחלת לו מכל הלב אושר ושמחה וחיים טובים עם אשתו החדשה.

הגדרת מטרות

טובי העלתה נקודה חשובה מאד לדיון. האמנם אחרי שלושים שנה יש ענין בהתחברות מחדש, ענין שיש בו מעין אקט "מלאכותי". יש צדק רב בדבריה. סוף סוף כל אחד מאיתנו פנה לדרכו, ובנה את עולמו הפרטי די במנותק מן השאר, ולפיכך החיבור היזום לאחר כל כך הרבה שנים יכול להיראות מאולץ במידת מה.
לדעתי, אם המטרה של המפגשים או הבלוג הזה הינה הפחת אש בגחלים העוממות של מדורת השבט, מעין גיבוש מאוחר, הרי שאכן יש כאן דבר מלאכותי למדי שבסופו של דבר יגווע מעצמו, ויש לי הרגשה שדמעות רבות לא תשפכנה על כך.

גישתי לענין היא שונה. בסופו של דבר חלק חשוב משנותינו עבר יחד, שנים שעיצבו אותנו במידה מרובה למי שאנו כיום. יש בי סקרנות טבעית למדי לדעת מה עלה בחלקם של מי שהיה חלק מעולמי אז. הטכנולוגיה של היום נותנת לנו אפשרות לפתוח חלונות (תרתי משמע) אל העבר, ולהתעדכן בשלומם של אנשים שהיו חלק מחיינו. אינני מצפה לדמעות של התרגשות, או יללות של בכי או שמחה, סתם פשוט לדעת מה קורה עם אלו שאיתם הלכתי לסניף, איתם ביליתי את חופשותי ,איתם חילקתי את מחשבותי, ואיתם ברחתי לסניף אחרי סדר ערב ( או לפניו). בעיני יש בזה משהו מרתק ומענין, ובין שיטוט אחד לשני ובין הענינים הבוערים של היום יום ועשרות האי-מיילים הנערמים בתיבת הדואר האלקטרוני, יש משהו נחמד בצלילה קצרה אל העבר. זה הכל לא פחות וגם לא יותר. ייתכן שבשלב מתקדם יותר נוכל גם להחכים ולהוסיף ענין זה לזה, אבל לא זאת מטרת היסוד, לפחות לא בעיני.

המטרה שלי איפוא, היא פשוטה ובסיסית למדי: שמירה של קשר עם מי שהיה חלק מחיי, להגיד לו מזל טוב בשמחותיו, ולא עלינו לנחם אם השעה צריכה לכך. אני חושב שזה מה שאני באמת רוצה לראות בבלוג הזה- מרכז מידע למה שקורה לחברי שבט כיסופים ויצירת אפשרות לתקשורת בין מי שפעם לפחות היו חברים טובים.

שבת שלום לכולם, ודרך אגב משהו משעשע- אצלינו זו שבת פרשת נשא שכן בשבת שעברה היתה קריאה ליום שני של שבועות. עד פרשת מטות מסעי אנשי הגולה "מפגרים" בשבת אחת אחרי אנשי ארץ ישראל.

שרק נדע שמחות

שלמה גמרא

אני מנסה להרים את הכפפה

האמת שלאחר הפגישה קצת נכנסתי להלם (האמת גם במהלך הפגישה)
היה כל כך מוזר לראות את כולם כאשר (אולי זה הגיל?) לא זכרתי כמעט אף אחד. זה דרש מאמץ על, ולאט לאט נזכרתי בחלקכם
אתה מנהל חיים במשך כ-30 שנה רחוק מכולם כאשר כל אחד הולך לדרכו הוא ופתאום ביום אחד בהיר, את מקבלת טלפון ובה שואלים אותך האם את אדם עם השם שלא השתמשת בו כבר 30 שנה!!!
איך גורמים לכולם לדבר אחד עם השני? שאלה מצויינת? אין ספק שאנשים רוצים להתחבר כי אחרת לא היו עושים את המאמץ להגיע אבל בכל אופן זה (לפחות בתחילה) נראה מאוד מלאכותי.
דרך אגב שלמה, יצא לי לעבוד עם הבת שלך והיא בחורה מקסימה. אתה בטח מאוד גאה בה.

עזרה בכתיבה לבלוג

שלום חברים!

אין לי שום כוונה להיות הכותב היחידי בבלוג.

אמנם ידוע שבגילנו הקשיש קצת קשה לאמץ טכנולוגיות חדשות, אבל בכל זאת זה לא ממש מסובך.

איך מפרסמים בבלוג?

1. לבלוג הזה צריך חשבון בגוגל- ג'י מייל למשל יהיה מצוין. כך תוכלו להתחבר ולתרום מכתיבתכם לבלוג אם תרצו. פשוט תחפשו בגוגל ג'י מייל, ופתחו שם חשבון.

2. כדאי לסמן את הדף ברשימת הנבחרים. בלוגים אינם נמצאים במנועי החיפוש הרגילים.זוהי כתובת הדף:http://kissufim.blogspot.com/

3. כנשנכנסתם לדף, תעלו לפינה השמאלית העליונה והקליקו על המילה "היכנס". (אם אינכם מחוברים לגוגל, תידרשו להכניס את שמכם וסיסמא)

4. הקליקו על "רשימה חדשה" ותקבלו משטח כתיבה עם סרגל כלים שיכול לשמש גם להכנסת תמונות וסרטוני וידאו.

5. מספיק להיות פדלאות. נא להשחיז עטים ולהתחיל לכתוב.



יישר כח לרוני י. רדי, איציק, טובי, חיים פלדמן, משה רוט, ואהרן שהצטרפו לצוות הכותבים.

אנא עודדו אחרים להכנס לבלוג ולהצטרף. אם למישהו יש רעיון איך לעודד אחרים לכתוב- העלו זאת על הבלוג.



תוך כדי כתיבה, נראה לי שאולי דרך טובה לעודד כתיבה היא לבחור נושא שעליו יש לכתוב. האם אני צודק? בואו ננסה!

הנושא הראשון שעליו הנכם מוזמנים לכתוב: דרכים מקוריות לעידוד הכתיבה בבלוג "כיסופים מלבס". קדימה כל נציגי המכירות, משווקים, וכו' העלו את הגיגיכם על הכתב. כל רעיון יתקבל בברכה.

שלמה גמרא

טוב אז אני עוד פעם בפגישה עם צוצו...הפעם בכוכב השחר.פעם אחרונה שעברתי באיזור הייתה לפני כ-25 שנה.מה אני אגיד לכם,זה ממשיך.בנתיים להשתמע

חמישים? החיים רק מתחילים!

שלום רב לכולם

מקווה שקיבלתם את ההזמנה להתחיל ולצרף את חוויותיכם לבלוג זה, אשר יקרא שמו בישראל כיסופים מלבס. זה הקטן גדול יהיה- אם אכן לא נתעצל להעלות על הרשת את חוויותינו.

בשבוע שעבר הצטרפתי לתלמידי כתה יב שלנו לטיול השנתי שלהם. לא קל לשמור על קצב עם תלמידים שהם שליש מגילנו, אבל השתדלתי שזקנותינו לא תבייש את נערותינו. היום האחרון בטיול היה ראפטינג על OTTAWA RIVER , שחלקים ממנו הם אתרי ראפטינג ברמה 5 שהיא הרמה הקשה לחובבים. איך יצאתי מזה, לה' הפתרונים, אבל היה משהו משהו.

לפניכם תמונה, וקליפ קצר על הנהר. עבדכם הנאמן והמזוקן שני מקדימה.

שלום לכולם- פותחים בלוג

שלום חברים
ממרחקים התרגשתי לקבל את התמונות של מפגש החמישים, ואת התכתובת העניפה שהתקבלה לאחריו. את רובכם הצלחתי להכיר, אולם חלק נותר בלתי מזוהה, ותודה לחנה ב. ששלחה לי מקראה כדי שאוכל לזהות את הדמויות מן התמונות.

כמדומני שדבר אחד ברור למדי: שנים לאחר שיצאנו מן הסניף, הסניף טרם יצא מליבנו. למילים "סניף", "שבט", "כיסופים", עדיין יש עוצמות חבויות המעלות זכרונות מתקופה בלתי נשכחת ומיוחדת בהיסטוריה האישית שלנו.

יש לדעתי מקום לבלוג שבו נוכל לעדכן את עצמינו בעובר עלינו, והבה נקווה כי בעיקר נעדכן זה את זה בשמחות ובאירועים חגיגיים.

עלי להודות שאינני בקיא גדול בכתיבת בלוגים,(למען הכנות זהו הבלוג הראשון בו אני כותב), אבל אשתדל ללמוד תוך כדי תנועה, ואשמח לקבל טיפים, רעיונות והדרכות, ממשתמשים וותיקים ומנוסים. למעשה כל אחד מכם יכול לכתוב לבלוג, ולכולם רשות לא רק להגיב כי אם לחבר ולהעלות את הגיגיו ודיווחיו כשווה בין שווים. אנא עקבו אחרי ההוראות בהזמנה אותה קיבלתם באמצעות האי מייל, ובעזרת ה' עלה נעלה. (את הגיגיכם, תמונותיכם, וידיואיכם וכו' וכו').

זו הזדמנות טובה להודות לכולם על משלוח אי מיילים מצגות וכו'. זה מחמם מאד את הלב ומוסיף שמחה. תודה רבה.

בברכה מכל הלב

שלמה גמרא